Subscribe to this RSS feed

רובם המכריע של אתרי האינטרנט הקיימים היום נבנו ונועדו בתקווה שגולשים יוכלו להשלים בהם פעולות כגון : קניית מוצר, רכישת מנוי לשירות, הרשמה לאירוע או רשימת תפוצה, הורדת קובץ ועוד (ביצוע המרה).

כל האתרים האלו, החל מהקטנים ביותר, ועד לגדולים ביותר, משתמשים בממצאים חזותיים או חושיים אחרים אשר משפיעים על דפוסי קבלת ההחלטות של המשתמשים, ובמטרה להעלות את יחסי ההמרה של האתר. אם מדובר על תמונות מרהיבות של דוגמנים, או של המוצר. אם מדובר בכפתורי קריאה לפעולה גדולים ומבטיחים, או בשימוש בלקוחות הממליצים על המוצר.

על מנת ללמוד ולהבין כיצד אנו יכולים להשפיע על המשתמשים שלנו, ובמתן דגש על קהל יעד מסוים, עלינו להסתמך על הרבה מאוד נתונים אשר מושגים בדרכי מחקר כאלו ואחרות. עלינו לזהות תחילה את קהל היעד, מהיכן הוא מגיע, למה הוא מגיע לאתר שלנו, ומה המטרה שלו. רק לאחר מכן נוכל לבדוק כיצד אנו יכולים להשפיע עליו לבצע את הפעולות להן הוא נדרש על ידינו, וביצוע ההמרה. שימוש בטכניקה זו נקרא עיצוב מונחה נתונים (Data Driven Design).

איך מתמצאים, מתמודדים, ומתגברים על הדרישות להנגשה? בוודאי גם אתם, כמו רבים אחרים, שמעתם על דרישות הנגישות לאתרים שבחוק החדש.

אני מניחה, שלפחות פעם אחת ניסיתם לקרא את הנחיות התקן העולמי של ארגון ה W3C (WCAG 2.0) ולא הבנתם בדיוק מה כולל המפרט שבו.

ואחרי בדיקה מעמיקה, גם אני הצלחתי לזהות מגמה בה אנשי מקצוע ומומחים רבים (בין אם אלו מאפיינים, מעצבים, מפתחים מנהלי מוצר ועוד) לא מצליחים להבין את התקן במלואו.

חמישי, 03 ספטמבר 2015 18:08

שלושה טיפים לעיצוב אתר מנצח

אם נשאל כל איש מקצוע מעולם האינטרנט, מה לדעתו המרכיבים של עיצוב אתר מוצלח, סביר להניח שימנה לכם ללא כל בעיה, רשימה של אלמנטים שלדעתו משפיעים על עיצוב האתר. ברוב המקרים, חלק מהאלמנטים ברשימה שלו יהיו שונים מדעתם של אנשי מקצוע אחרים, וזאת מכיוון שאין קונספט מוגדר לעיצוב אתר מוצלח. לא מדובר במשוואה מתמטית עם תשובה מוגדרת, אלא ישנן דעות לכאן ולכאן, והן לא תמיד מסתדרות אחת עם השנייה.

אז איך אפשר להגדיר עיצוב אתר כמוצלח? מניסיון של שנים ארוכות בתחום, ועבודה מול מאות מעצבי אתרים, ואנשי חווית משתמש, הצלחתי להרכיב רשימה של שלושה אלמנטים שמככבים ברשימות של מעצבים אחרים בנושא עיצוב אתרים, וחוזרים בכל רשימה ורשימה. בואו נעבר על אלמנטים אלו:

כל פרויקט של הקמת אתר אינטרנט כולל מספר שלבים : שלב האפיון המלא, מבדקי שמישות, עיצוב האתר, פיתוח האתר ומבדקי שמישות נוספות. ישנם מחקרים רבים המצביעים על כך שבעבור גולשים רבים, הרושם הראשוני של אתר מוגדר על ידי איכות העיצוב של אתר האינטרנט. מה שהופך את שלב עיצוב האתר לאחד השלבים החשובים ביותר של פרויקט הקמת אתר אינטרנט.

בשנים האחרונות המושג עיצוב מונחה נתונים (Data driven design) עולה הרבה מאוד ברשת, אך מעט מאוד באמת יודעים מה באמת עיצוב מונחה נתונים אומר. במאמר זה נתמקד בשיטה שאמורה לעזור לנו לבצע אפיון חווית משתמש מחודש לממשקים קיימים (בדגש על אתרי אינטרנט), נשאל שלוש שאלות חשובות, ובסוף ניתן מספר דגשים שיסייעו לכם להשתמש בעיצוב מונחה נתונים לפרויקט אפיון אתר מחדש.

Published in אפיון אתרים

בעת עבודה על פרויקט חדש של אפיון ועיצוב אתר מסחר אלקטרוני (E-commerce), ישנם מספר דפים קריטיים שעלינו לאפיין בצורה חכמה יותר, וזאת על מנת לסייע בהצלחת האתר, ובהגדלת כמות המכירות שלו. בהקשר זה, נרצה לשים דגש במאמר על אחד הדפים שמקבל מאיתנו תשומת לב רבה במהלך הפרויקט - דף המוצר. חשוב להתחיל בגילוי נאות. דף מוצר טוב תלוי בראש ובראשונה במוצר שהוא מוכר, אך בעזרת שימוש במספר אלמנטים מיוחדים בדפי המוצר שלנו, נוכל לסייע בתהליך המכירה, ולהגדיל את אחוזי ההמרה של האתר, גם אם לא מדובר במוצר הכי פופולארי שיש. אלמנטים אלו כוללים בעיקר מתן מידע שימושי רחב על המוצר למשתמשים, וכן מאפשרים להציג את המוצר בצורה האטרקטיבית ביותר, דרך שמעניקה חווית משתמש אולטימטיבית למשתמשים שלנו.

אחד החלקים החשובים ביותר באתרי אינטרנט הם הטפסים שהוא מכיל. הטפסים שלנו חייבים להיות מותאמים לצרכים ולציפיות של המשתמש, זאת על מנת להבטיח אחוזי המרה גבוהים בכל הקשור לנתוני המכירות או איסוף הלידים. בין אם מדובר בטופס יצירת קשר, טופס הזמנת מוצר או שירות, טופס הרשמה לאירוע או לניוזלטר, יש מספר כללים חשובים שעלינו ליישם בעת עיצוב אתר על מנת לתמוך בניסיונות האופטימיזציה להעלאת אחוזי ההמרה של הטופס שלנו.

להלן 5 טכניקות שמומלץ ליישם ולבחון באתרכם, כל הטכניקות הנ"ל נוסו על ידינו במקרים רבים, ותמיד הוכיחו את האפקטיביות שלהן בהעלאת יחסי ההמרה של אותו האתר, אך אנחנו ממליצים כמובן לבחון כל פתרון, ולבדוק את האפקטיביות שלנו מבחינת אחוזי המרה וחווית משתמש.

אם גם אתם משתמשים בשיטת שיווק התוכן (Inbound Marketing), אתם בטוח מבינים את החשיבות שבהשגת כתובות הדואר האלקטרוני של הגולשים שלכם, ובטח מכירים את הקושי בהשגת כתובות אלו. הסיבה לכך מתחלקת למספר גורמים. בעת פנייתנו לבקשת הגולש להירשם לאתר, עלינו לקוות שהגענו לאדם הנכון, בזמן הנכון, ועם המסר הנכון. בפנייה זו אנחנו משתמשים במה שנקרא - משפט הקריאה לפעולה (Call-to-Action - CTA), כאשר גם כאן אנחנו תלויים בביצוע נכון של המשימה (בחירה של ניסוח נכון, עיצוב נכון, מיקום נכון ועוד). למרבה הצער, רוב בעלי האתרים והעסקים באינטרנט לא מכירים לחלוטין את הפרקטיקה הזו, מה שהופך את המאמצים שלהם למבוזבזים ואת הגולשים שמגיעים בכל יום לאתר, ולא נרשמים, ללקוחות אבודים. זה המקום שבו אפיון אתר נכון יכול לבוא לידי ביטוי ולסייע בגיוס גולשים חדשים לרשימת הניוזלטר שלכם.

Published in אפיון אתרים
רביעי, 07 מאי 2014 18:08

מילון מושגים - מוקאפ (Mockup)

כחלק מתהליך אפיון חוויית משתמש, אנו משתמשים במוקאפ (Mockup).
מוקאפ (Mockup) הוא דגם דמוי ממשק, המשמש אותנו ככלי הבא בתור בשימוש לאחר השימוש בתרשים הרשת (Wireframe). בניגוד לתרשים הרשת, המוקאפ אכן כולל את עיצוב הממשק, ולכן מייצג את ממשק המשתמש הסופי, זאת לפניי מספר שלבים אפשריים, כגון: מבדקי השמישות, הצגת הממשק לבעלי העניין, או שלב הפיתוח הטכנולוגי. המוקאפ בנוי בדרך כלל מתמונות סטטיות, או מדמה פונקציונאליות בדרגות שונות (מוקאפ לחיץ - Clickable Mockup), כך שהוא מאפשר לנו לחוות את האינטראקציה בין המסכים בצורה דינאמית, ובכך לבדוק ואו לבחון, את ממשק המשתמש בעלויות פיתוח נמוכות.

כחלק מתהליך אפיון חוויית משתמש, אנו משתמשים בתרשים רשת \ שלד (Wireframe).
תפקידו של תרשים הרשת (Wireframe) היא להראות את ממשק המשתמש בשלבים הקונספטואליים המוקדמים שלו. תרשים הרשת יכול להתבצע על ידי שרטוט ידני פשוט (סקצ' - Sketch), או על ידי ממשק דיגיטלי (באמצעות תוכנות מתאימות). תפקידו של תרשים הרשת להצביע על אזורי התוכן בממשק, מבנה הצגת המידע, ולדמות בצורה בסיסית את האינטראקציה של המשתמש עם הממשק. כמו כן, תרשים הרשת יכול לשמש אותנו למבדקי שמישות, ולהצביע על נקודות החוזקה והחולשה בממשק, עוד לפניי שהשקענו את כל המשאבים על עיצוב ופיתוח הממשק, ובכך לחסוך לנו הרבה זמן וכסף.

עמוד 1 מתוך 2

יש לך שאלות על התהליך שלנו ? רוצה לקבל הצעת מחיר ? אפשר להתחיל בשיחת טלפון או פגישה

כן! בואו נדבר