Subscribe to this RSS feed
חמישי, 27 אפריל 2017 09:11

כלי למעקב אחר תנועות עכבר Hotjar

השקעתם זמן וכסף רבים על מיזם אינטרנטי חדש, אך הוא לא עומד במטרות והיעדים שלכם. בכל פעם שאתם בודקים, הנתונים הסטטיסטיים מראים על אלפי משתמשים שמגיעים לאתר, בודקים את המוצרים והשירותים שלכם, אך בסופו של דבר נוטשים אותו ללא ביצוע הפעולה הרצויה. אז איך נדע מה גורם למשתמשים להגיע לאתר שלכם, אך לא לבצע רכישה? לשם כך נועד כלי מעקב תנועות העכבר.

Published in כלים

כשאני עוסק בנושא עיוורון הצבעים, אני תמיד נזכר במקרה שקרה לי לפניי מספר שנים. בחלק מפרויקט מול לקוח חדש, הגענו במטרה לשפר את נושא חוויית המשתמש בתחום ה BI של החברה (תחום זה מלווה בתכנון, אפיון ועיצוב דשבורדים עבור החלטות קריטיות של אותו ארגון). 

בתחילה ישבנו עם מנהל הפרויקט, מומחה BI שגויס על ידי הלקוח במטרה לשתף איתנו פעולה. תוך כדי שמנהל הפרויקט עבר על הדשבורדים הקיימים, נוצרה התחושה שעל אף מקצועיותו, הוא התקשה בהבנתם. אותו הדשבורד הציג מדדים שונים (KPIs), בניהם מדדים שהציגו נתונים ביצועיים באמצעות שורות בצבעים ירוק (נתונים חיוביים) ואדום (נתונים שליליים). לאחר מספר שעות הצלחנו להבין שהמומחה לא מבין את הדשבורד, רק בגלל היותו עיוור צבעים שאינו מבדיל בין אדום וירוק. התובנה הזו הובילה אותנו לתכנון מונגש לדשבורד החדש.

אחת השאלות שכל מעצב חוויית משתמש שואל את עצמו בתחילת פרויקט, היא מה הצרכים הספציפיים של המשתמש הפוטנציאלי שלו. ובנוסף לשאלה זו, חשוב לשאול איך נניע אותו לבצע את הפעולה (המרה) שלשמה הוא נכנס לאתר?. באתרים שיווקיים - תדמיתיים נרצה לגרום למשתמש להשאיר פנייה, באתר העושה שימוש ב"שיווק מוכוון תוכן" (כמו בלוג) נרצה שהמשתמש יירשם לרשימת התפוצה שלנו, ובאתרי מכירות נרצה שהמשתמש יבצע רכישה. במאמר זה נתמקד בדוגמא האחרונה שציינתי, כיצד נגרום ליותר משתמשים לבצע רכישה באתרי המסחר האלקטרוני שאנחנו מאפיינים, ואיך באמצעות שינוי גורם אחד בדף המוצר, נוכל להגדיל משמעותית את יחסי ההמרה שלנו.

רביעי, 05 אוקטובר 2016 00:00

כל ההנחיות לכתיבת תוכן נגיש

אחד הנושאים המדוברים והחשובים ביותר היום בעולם האינטרנט, הוא נושא הנגישות באינטרנט לאנשים עם מוגבלויות (Web accessibility) .

מי שעוקב אחרי הבלוג שלנו באופן קבוע, בטח יודע שכחברה המתמחה בתחום האפיון הנגיש, נגענו לא מעט בנושא הנגישות, ובכל הכרוך בהנגשת אתרים, קיום מבדקי שמישות ועוד. 

במאמר זה נרצה דווקא להתמקד בנושא שלא התמקדנו עליו עד היום, והוא נושא של הנגשת התוכן באינטרנט. 

גם לאחר שאפיינו, עיצבנו ובנינו אתר נגיש חדש, עלינו להקפיד להעלות את התוכן הקיים ותכנים חדשים באופן שיאפשר גם לאנשים עם מוגבלויות (כ 1.4 מיליון אזרחים בישראל) לצרוך את התוכן, ולשם כך התוכן חייב להיות נגיש.

רובם המכריע של אתרי האינטרנט הקיימים היום נבנו ונועדו בתקווה שגולשים יוכלו להשלים בהם פעולות כגון : קניית מוצר, רכישת מנוי לשירות, הרשמה לאירוע או רשימת תפוצה, הורדת קובץ ועוד (ביצוע המרה).

כל האתרים האלו, החל מהקטנים ביותר, ועד לגדולים ביותר, משתמשים בממצאים חזותיים או חושיים אחרים אשר משפיעים על דפוסי קבלת ההחלטות של המשתמשים, ובמטרה להעלות את יחסי ההמרה של האתר. אם מדובר על תמונות מרהיבות של דוגמנים, או של המוצר. אם מדובר בכפתורי קריאה לפעולה גדולים ומבטיחים, או בשימוש בלקוחות הממליצים על המוצר.

על מנת ללמוד ולהבין כיצד אנו יכולים להשפיע על המשתמשים שלנו, ובמתן דגש על קהל יעד מסוים, עלינו להסתמך על הרבה מאוד נתונים אשר מושגים בדרכי מחקר כאלו ואחרות. עלינו לזהות תחילה את קהל היעד, מהיכן הוא מגיע, למה הוא מגיע לאתר שלנו, ומה המטרה שלו. רק לאחר מכן נוכל לבדוק כיצד אנו יכולים להשפיע עליו לבצע את הפעולות להן הוא נדרש על ידינו, וביצוע ההמרה. שימוש בטכניקה זו נקרא עיצוב מונחה נתונים (Data Driven Design).

אחד האתגרים הגדולים ביותר שיש בכל פרויקט של אפיון חוויית משתמש, לאתר או אפליקציה, הוא האתגר ביצירת קהל לקוחות נאמן למוצר או השירות שלנו. לדוגמא, יצירת קהל לקוחות הכולל משתמשים שחוזרים לרכוש את המוצר שלנו בכל פעם מחדש, וגם ממליצים אחרי זה לחברים שלהם. 

הקושי ביצירת קהל לקוחות נאמן, ולקוחות חוזרים, מגיע בעיקר בעולם המסחר האלקטרוני, ובמיוחד אצל האתרים הקטנים יותר, של המותגים הפחות מוכרים. 

אחת הדרכים הפשוטות והיעילות ביותר להעלאת סיכויי הצלחתו של מוצר טכנולוגי, היא להבין כיצד המשתמשים הפוטנציאליים שלו, משתמשים באותו המוצר. תובנות אלו מאפשרות לנו להתאים את המוצר בצורה הטובה ביותר בעבור המשתמשים, וזאת על ידי יצירת שימושיות גבוהה בממשק, שאמורה להוביל, לשביעות רצון מקסימלית מכלל המשתמשים. לכן, על מנת להתאים את המוצר בצורה הטובה ביותר בעבור המשתמשים, עלינו לבצע מחקר משתמשים מקדים.

חלומו של כל איש מקצוע בתחום, לקבל את המידע האיכותי והמהימן ביותר ממבדקי השמישות שהוא מבצע, אך כיום, רוב אנשי המקצוע אינם מסתפקים בקבלת מידע סטטיסטי על המשתמשים (שגם בדרך כלל מגיע מהלקוח), אלא יוצרים קשר עם משתמשים אמיתיים, ומחשיבים זאת כחלק חשוב מאוד בתהליך אפיון חוויית המשתמש. 

תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי (Cognitive dissonance), נהגתה על ידי הפסיכולוג היהודי-אמריקאי, לאון פסטינגר באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת. תיאוריה זו טוענת כי שמירה על עקביות היא אחד המניעים המרכזיים לכל אדם, וכי אדם המאמין בעמדה מסוימת אך מחויב מסיבות כאלו ואחרות לפעול בצורה מנוגדת לעמדותיו, יחוש תחושה בלתי נעימה.

הנגישות תופסת תאוצה אצל המפתחים, המעצבים הגרפים ואנשי התוכן. אבל בסופו של דבר ממשק נגיש חייב להתחיל באפיון נגיש וביצירת חוויית משתמש נגישה לכולם.

מוצרים שהם לא נגישים הם גם לא שמישים.

בשבוע שעבר התקיים הכנס השנתי בתחום חוויית המשתמש בישראל - כנס UXI Live. אחת מההרצאות בכנס הועברה על ידי רותם בינהיים, מנהלת תחום חוויית המשתמש בחברתנו ומובילת תחום הנגישות ב UX.

כולנו רוצים ליצור מוצרים שיהפכו את חיי המשתמשים לקלים ומהנים יותר, מוצרים שיענגו את סביבנו ואותנו. יצירת חוויות גדולות מתחילה עם הבנת המשתמשים שלך, ההתנהגות, המניעים, ומטרותיהם.

לכן אם אתם מפתחים מוצר חדש, אפליקציה, אתר אינטרנט, הטיפ הגדול ביותר שלי בשביל כל מי שחווית המשתמש היא הדבר החשוב ביותר לנגד עיניו, הוא להציע לכם לבצע מבדקי משתמש לפניי שאתם מתחילים בשיווק המוצר. גם אם אתם נמצאים תחת אילוצי תקציב וזמן, לא הייתי ממליץ לוותר על מבדקי משתמשים, כי במקרה הרע תמיד ניתן להשתמש במבדקי משתמשים מרחוק, גם מבדקים אלו יוכלו לספק את הנתונים החשובים כדי לעזור לכם לקבל החלטות מושכלות.

עמוד 1 מתוך 6

יש לך שאלות על התהליך שלנו ? רוצה לקבל הצעת מחיר ? אפשר להתחיל בשיחת טלפון או פגישה

כן! בואו נדבר