Subscribe to this RSS feed

בכל אתר אינטרנט יש דף צור קשר, מה המטרה העיקרית שלו? האם מטרתו הינה לשמור על הלקוחות שלנו מרוצים? האם מטרתו לתת להם אפשרות ליצור איתנו קשר? האם מטרתו להראות להם שאנו מעוניינים לשמוע את המשוב שלהם? האם מטרתו להגדיל את המכירות שלנו?

התשובה לשאלה היא כל האמור לעיל, מה שממחיש לנו את החשיבות שבדף הקשר שבאתר. 

עבור רוב מעצבי האתרים, שלב עיצוב דף הקשר הוא שלב פשוט וזניח בו עליהם לדאוג רק לעיצוב של כמה שדות וכפתור שליחה, וזאת ללא מחשבה נוספת חווית המשתמש ועל הפיכתו לידידותי ואמין.

Published in אפיון אתרים

יזם יקר, אני מניח שלא פעם תהית האם המשתמשים שלך היה מבצעים יותר רכישות באפליקציה שלך, אם לדוגמא היית מעצב את כפתור הקנייה בצבע כתום?, או לחילופין, האם המשתמשים שלך היו מגדילים את כמות שעות המשחק ברגע שהייתם בחומרים להשאיר את הרקע הכחול במקום המעדיפים את הרקע הכחול במשחק שלך לעומת הרקע האדום? 

אני למדתי שהיזמים הכי מצליחים פשוט הצליחו ללמוד מה עובד, ומה לא עובד. אחת הדרכים שבהן הם משתמשים ללמידה היא על ידי בדיקות חוזרות ונשנות, על ידי כלים מיוחדים, של אלמנטים שונים באפליקציה ואופטימיזציה שלהם בהתאם לתוצאות.

Published in מבחני A/B

בעת אפיון אתר אינטרנט או כל ממשק אחר, אנו רוצים להכיר בראש ובראשונה את המשתמשים שלנו, להבין מהם הצרכים, ההרגלים, המאפיינים ואף את התהליכים שהם עושים בשימוש בממשק. כעת נסו אתם לתאר את הלקוח האידיאלי שלכם, האם תהיו מסוגלים להגדיר את המקום בו הוא מתגורר? כיצד הוא הגיע לאתרכם? אילו מוצרים הוא ירכוש?. חשוב להבין שמציאת התשובות לשאלות הללו יכולה לסייע לנו לבצע את אפיון האתר שיתאים בצורה אופטימאלית למשתמשים שלנו ולצרכים שלהם. 

לשם כך, וכחלק מתהליך אפיון חוויית משתמש לאתר או כל ממשק אחר, אנו משתמשים בתהליך הנקרא אפיון ויצירת פרסונות (Persona Prototyping). בתהליך זה אנו שמים לנו למטרה להכיר כמה שאפשר את המשתמשים שלנו, להבין את צרכיהם, ההרגלים שלהם, אופי התנהלותם, מה מאפיין אותם, ומהם התהליכים שהם עושים בשימוש בממשק שלנו.

Published in אפיון אתרים

אם גם אתם משתמשים בשיטת שיווק התוכן (Inbound Marketing), אתם בטוח מבינים את החשיבות שבהשגת כתובות הדואר האלקטרוני של הגולשים שלכם, ובטח מכירים את הקושי בהשגת כתובות אלו. הסיבה לכך מתחלקת למספר גורמים. בעת פנייתנו לבקשת הגולש להירשם לאתר, עלינו לקוות שהגענו לאדם הנכון, בזמן הנכון, ועם המסר הנכון. בפנייה זו אנחנו משתמשים במה שנקרא - משפט הקריאה לפעולה (Call-to-Action - CTA), כאשר גם כאן אנחנו תלויים בביצוע נכון של המשימה (בחירה של ניסוח נכון, עיצוב נכון, מיקום נכון ועוד). למרבה הצער, רוב בעלי האתרים והעסקים באינטרנט לא מכירים לחלוטין את הפרקטיקה הזו, מה שהופך את המאמצים שלהם למבוזבזים ואת הגולשים שמגיעים בכל יום לאתר, ולא נרשמים, ללקוחות אבודים. זה המקום שבו אפיון אתר נכון יכול לבוא לידי ביטוי ולסייע בגיוס גולשים חדשים לרשימת הניוזלטר שלכם.

Published in אפיון אתרים

בישראל חיים היום 1.36 מיליון אנשים עם לקות או מגבלה (כ 24% מהאוכלוסייה), את המגבלות השונות ניתן לחלק למספר קבוצות לפי סוג המגבלה: לקויות ראייה בדרגות שונות (החל מעיוורון צבעים ועד עיוורון מלא), מגבלת שמיעה וחרשות, מגבלות מוטורית שונות, ומגבלות קוגניטיביות (בעיות קשב וריכוז, דיסלקציה וכו'). 

בעקבות החוק החדש וגם בעקבות הציפייה מאתנו לספק מענה נגיש בצורה זהה לכלל האוכלוסייה.

אם אנו זקוקים לחולצה חדשה, קרוב לוודאי שנלך לחנות, על מנת לבחור לנו חולצה מתאימה. עכשיו תדמיינו שהגעתם לחנות שמציעה חולצה מסוג אחד בלבד, מה הסיכויים שתקנו חולצה דווקא בחנות הזאת? אני מניח שהסיכויים יהיו נמוכים. עכשיו תדמיינו מצב שבו נגיע לחנות שמציעה חמישה דגמים של החולצה אותה אנחנו מחפשים, אני מניח שכאשר יהיו לכם מספר חולצות לבחירה, התמונה בטח תראה אחרת, עכשיו אתם בטח תשאלו שאלות כגון: איזו חולצה יפה יותר? איזו חולצה משתלם יותר לקנות? איזה צבע או הדפס יותר יפים? וכדומה. ואז ההתלבטות תתמקד כבר בערך המוסף, ובעצם דילגנו על שלב ההתלבטות בין "האם לקנות או לא לקנות". אם במקום חמישה דגמים, אותה החנות תציג עשרים דגמים? יכול להיות שמרוב אופציות, הצעות, התלבטויות, יש סיכוי שתשהו את הבחירה שלכם? או שאפילו תנטשו את החנות בידיים ריקות?.

במאמר זה נלמד כיצד שימוש בכלי מבחן ה A/B, יכול לסייע לנו להבטיח את הצלחת הממשק שלנו, ללא צורך בהשקעה גדולה ובלקיחת סיכונים מיותרים. 

בנוסף, נבין מה הוא כלי מבחן ה A/B, מה היתרונות והחסרונות של השימוש בו, נבין כאנשי מקצוע שעוסקים באפיון חוויית משתמש, מעצבים, מנהלי פרויקטים, אנשי שיווק, מה הצורך בכלי, וכן נעבור על שלוש אסטרטגיות שונות לשימוש במבחן ה A/B ועוד...

Published in מבחני A/B

בישראל חיים היום 1.36 מיליון אנשים עם מגבלה או לקות (כ 24% מהאוכלוסייה), נוכל לחלק אותם לפי הקבוצות הבאות : לקויות ראייה בדרגות שונות (החל מעיוורון צבעים ועוד עיוורון מלא), לקויות שמיעה ברמות שונות, לקויות מוטורית, ולקויות קוגניטיביות (בעיות קשב וריכוז, דיסלקציה וכו'). 

במאמר זה, אנו רוצים לסקור את נושא הנגישות באינטרנט לאנשים עם לקויות קוגניטיביות, עם דגש על משתמשים עם לקות מסוג דיסלקציה, וכן להמליץ לאנשי המקצוע העוסקים באפיון חוויית משתמש, ולמעצבים, כיצד להנגיש את הממשק לאנשים עם לקויות אלו, ובכלל.

רגע לפני שאפרט את היתרונות של הקמת אתר רספונסיבי (Responsive Design), מהו בעצם עיצוב רספונסיבי?

מהו עיצוב רספונסיבי

עיצוב רספונסיבי הוא "עיצוב מגיב" או "עיצוב גמיש" המשתנה בהתאם לגודל הדפדפן והרזולוציה של המכשיר ממנו הגולש מגיע לאתר. כלומר, כאשר מתבצעת כניסה לאתר, כלל האלמנטים מתאימים את עצמם על מנת ליצור לגולש את חוויית הגלישה הידידותית ביותר באתר, זאת ללא תלות בפלטפורמה ממנה הגיעה הגולש.

דרך נחמדה להמחיש את זה, היא באמצעות גרירה של מסגרת הדפדפן ממנו אנו גולשים וכיווץ או מתיחה שלו לרוחב, תוכלו לראות את האלמנטים משתנים בין המצבים.

רביעי, 07 מאי 2014 18:08

מילון מושגים - מוקאפ (Mockup)

כחלק מתהליך אפיון חוויית משתמש, אנו משתמשים במוקאפ (Mockup).
מוקאפ (Mockup) הוא דגם דמוי ממשק, המשמש אותנו ככלי הבא בתור בשימוש לאחר השימוש בתרשים הרשת (Wireframe). בניגוד לתרשים הרשת, המוקאפ אכן כולל את עיצוב הממשק, ולכן מייצג את ממשק המשתמש הסופי, זאת לפניי מספר שלבים אפשריים, כגון: מבדקי השמישות, הצגת הממשק לבעלי העניין, או שלב הפיתוח הטכנולוגי. המוקאפ בנוי בדרך כלל מתמונות סטטיות, או מדמה פונקציונאליות בדרגות שונות (מוקאפ לחיץ - Clickable Mockup), כך שהוא מאפשר לנו לחוות את האינטראקציה בין המסכים בצורה דינאמית, ובכך לבדוק ואו לבחון, את ממשק המשתמש בעלויות פיתוח נמוכות.

עמוד 1 מתוך 3

יש לך שאלות על התהליך שלנו ? רוצה לקבל הצעת מחיר ? אפשר להתחיל בשיחת טלפון או פגישה

כן! בואו נדבר