בלוג

כי יש לנו מה לספר לכם...

איך להיערך לבדיקות משתמשים לנגישות

חלק חשוב והכרחי בהצלחת תהליכי אפיון למוצר חדש זה ביצוע הבדיקות של המוצר עם משתמשים אמיתיים!
כשמדובר על מוצרים מונגשים, זה אפילו הכרחי יותר.
החלטתי לרכז עבורכם מספר טיפים חשובים להיערכות והתנהלות בבדיקות משתמשים בהן משתתפים אנשים עם מוגבלויות, הטיפים נאספו עם הנסיון של השנים, ואני מקפידה כל פעם לחדד ולהוסיף להם מתוך למידה בשטח.

כדי לנהל מבדקי משתמשים מונגשים, יש ארבע נקודות עיקריות בתהליך שאנחנו מחוייבים להיערך ברמת ההנגשה:

  • קביעת מאפייני המשתתפים
  • גיוס המשתתפים
  • הכנה והיערכות לפני ביצוע הבדיקה
  • התנהלות שלנו כבודקים ומנהלי המבדק בזמן הבדיקה

קביעת מאפייני המשתתפים – איך אנחנו קובעים מי המשתתפים שצריכים להגיע? קודם כל זה תלוי.
אין באמת הסכמה לכמה משתתפים צריכים להגיע בשביל שהתוצאות שלנו יהיו מדויקות יותר, ולאו דווקא כמות גדולה של משתתפים זה אומר תוצאות איכותיות. גם ג'ייקוב נילסן עשה מחקר וגילה שכ 85% מבעיות השמישות מתגלות כבר בחמישה הנבדקים הראשונים. לכן כשאנחנו מזמינים משתתפים לבדיקה, נגדיר שהמינימום שלנו יהיה חמישה משתתפים לכל קבוצת מאפייני שימוש. אבל קבוצות מאפייני שימוש יש הרבה סוגים. כאשר אנו מחליטים לעשות בדיקות שמטרתן נגישות, המפתח להבדל בין הקבוצות יהיה הטכנולוגיה המסייעת בה הם משתמשים. טעות נפוצה בחלוקה של משתתפי הבדיקה היא לחלק אותם לפי סוגי המוגבלויות (שמיעה, ראיה, קוגניטיבי, מוטורי). כדי שנוכל באמת להכיר את המשתמשים מפן הנגישות, אנחנו צריכים לשאול אותם מספר שאלות מקדימות שיעזרו לנו להגדיר לאיזה קבוצות מאפיינים הם משתייכים.
קודם כל אנחנו נברר :

  • האם המשתתף נולד עם המגבלה, או שהיא התפתחה אצלו בגיל צעיר בילדותו, או אולי בגיל מאוחר יותר.
  • נשאל האם המגבלה היא זמנית, קבועה, או הדרגתית.
  • יש לקחת בחשבון שהדרגתית יכולה להיות התדרדרות או שיפור.
  • נשאל באילו טכנולוגיות מסייעות הוא משתמש.
  • אל לנו לשכוח שלאדם אחד יכולה להיות יותר ממגבלה אחת, ולכן את אותן השאלות נשאל בהתייחסות לכל אחת מהמגבלות.

גיוס המשתתפים - לאחר שהגדרנו מה הם המאפיינים של המשתתפים שאנו רוצים, כעת עלינו לפנות לאיתור וגיוס של אותם הפרופילים. בשלב הזה אני נוטה להיתקל בהרבה חששות אצל היזמים, בעיקר מתחושות הלא נודע. בשל כך יש מספר ארגונים שאנו יכולים להיעזר  בהם, לדוגמא : בית איזי שפירא, עמותת נגישות ישראל, בית לוינשטיין ועוד. אנשי מקצוע כגון מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, מתורגמני שפת סימנים וכו', גם יכולים לשמש לנו לעזר. מקומות עבודה המעסיקים אנשים עם מוגבלויות, מחלקות שיקומיות, מועדונים חברתיים, קבוצות בפייסבוק ורשתות חברתיות בכלל יחשפו אותנו להתאגדויות חברתיות סביב המכנה המשותף של מגבלה או קבוצות הנגשה. חשוב שבעת הגיוס בשיחה עם המשתתפים ניתן דגש על הרצון שלנו לייצר מוצר מונגש, מניסיון, זה מעודד הרבה יותר תשומת לב ורצון להשתתפות.
טיפ חשוב נוסף הוא בסיום שיחת גיוס עם משתתף אחד. נבקש שימליץ על מכר או חבר להשתתפות במבדקים. שימו לב כמו בכל בדיקה והשתתפות במחקר, עלינו לתגמל את המשתתפים על זמנם והשתתפותם בצורה ראויה ומכבדת (תשלום, שובר מתנה).

מתוך מבדקי שמישות נגישים

היערכות שלנו לפני הבדיקה – חלק חשוב בהיערכות לבדיקה הוא בחירת המקום שבו תתבצע הבדיקה. הבדיקה יכולה להתקיים במשרדים, בכיתות, בחדרים מושכרים, באולמות משותפים. אבל כולם צריכים לענות על כמה קריטריונים הכרחיים, כמובן בהתאם לסוג הנבדקים והמגבלות השונות :

  • מיקום וניידות – החדר צריך להיות במקום נוח מבחינת ניידות, זמין לתחבורה, עם חנית נכה מותאמת (מרווח בין חניות לפריקת כסא גלגלים). במידה ואין מענה נצטרך לדאוג להסעות או למקום חלופי.
    חשוב לזכור שאנשים עם לקויות ראייה ועיוורון אינם נוהגים, עלינו לאפשר להם את ההגעה לאזור הבדיקה בצורה האופטימאלית ביותר. לדוגמא: חלק מהבדיקות שאנו ביצענו למוצרים לאנשים עם לקויות ראייה ועיוורון התקיימו בסמוך למקום עבודתם בחדר שכור ליד מרכז דיאלוג בחשיכה בחולון.
  • נגישות פיזית של המקום – עלינו לוודא מרחק מהחניה, רמפות ודרכים מונגשות, רוחב מסדרונות, וכו'. כמובן שלא מצופה מכם להיות מומחים בדבר (וגם אל תתיימרו להיות ללא הכשרה) ולכן יש לפנות לרכז הנגישות של המקום שיאשר לכם שהכל עומד בתקנים בחוק. מומלץ גם לעשות סיבוב מקדים יחד.
  • מלווים – המשתתפים בבדיקה יכולים להגיע עם מלווים, אלו יכולים להיות אנשים שדוחפים את כיסא הגלגלים, מתורגמני שפת סימנים, כלבי נחיה ועוד.
    עלינו לוודא שיש מקום גם למלווים אלו, אם נדרש אפילו בתוך חדר הבדיקה עצמו.
  • תאורה – תאורה טובה חשובה מאוד, גם מבחינת לקויות הראיה, וגם מבחינת אביזרי הצילום איתם אתם מתעדים את הבדיקות.
    הקפידו לבחור חדרים ללא תאורה פלורסנטית – יש רבים שרגישים לריצודים ממנה, ואף לסינוור החזק.
  • חומרים כתובים –  יש די הרבה עבודת ניירת בהיערכות לבדיקות, כל המסמכים המשפטיים, חוזי הסודיות, הסכמי ההשתתפות וכו'.
    גם את החומרים האלו עלינו להנגיש בהתאם למשתתפי הבדיקות והמוגבלויות השונות.
    הכינו מראש מספר גרסאות של החוזים האלו והקפידו על מענה ל: פונטים מוגדלים, ניגודיות צבעים חלופית (טקסט בהיר על רקע כהה), הקראה קולית, גרסה אלקטרונית לקוראי המסך, אזור גדול לחתימה, וכמובן שמירה על שפה ברורה ופשוטה.
    המלצה חשובה, שלחו להם מראש את המסמכים האלו הביתה שיקראו בקצב ובנוחות שלהם ויגיעו ליום הבדיקות מוכנים לחתימה.
  • העדפות אישיות – לכל משתתף בבדיקה יש שוני בהעדפות האישיות שלו בגלישה במחשב או בסמאטרפון.
    במידה ומדובר בבדיקות על אפליקציה – ישנה חשיבות רבה שהבדיקות יתבצעו על הטלפונים של המשתתפים. ההרגלים, העזרים, המבנה והגודל הם חלק בלתי נפרד מהנגישות, ולכן אנחנו נבקש מהמשתתפים להתקין את האפליקציה טרם הבדיקה על הטלפון שלהם.  
  • טיפ חשוב ולצערי מנסיון מר – בקשו מהם להטעין את הטלפונים מראש...

טיפים להתנהלות בזמן הבדיקה
יום הבדיקה הגיע, וגם בו יש כמה דברים שצריך לקחת בחשבון בנושאי ההנגשה.

  • ליווי – עלינו להציע מראש ולשאול את המשתתפים אם הם רוצים שנפגוש אותם בסמוך לחניה או לכניסה וללוות עד לחדר הבדיקה.
  • תכולת החדר – כשמגיעים לפתח החדר, ספרו למשתתפים מה יש בו, מהן המצלמות ומה תפקידן, מיהם הנוכחים בחדר ומיהו הבודק.
    לאנשים עם עיוורון, נתאר את תכולת החדר לפי סיבוב השעון וביחס למיקומם. לדוגמא: "משמאלנו נמצא שולחן ומאחוריו כיסא, שם אתה יושב, מולך ישב דני הבודק. מאחוריך ממוקמת מצלמה שתצלם את תנועות הידיים שלך, וליד דני ממוקמת מצלמה נוספת שתתעד את הבעות הפנים שלך... "
  • מכשולים – המנעו מכל מכשול במסלול עד למקום ישיבתו של המשתתף. הזיזו כבלים, כיסאות, תיקים וכו', ואפשרו מעבר מאובטח ונוח.
    חשוב לזכור לא להזיז דברים או לשנות מיקום, ללא ידיעתו של המשתתף, של הציוד האישי שלו, על אחת כמה וכמה אם מדובר באדם עם לקויות ראיה.
  • שימוש בסאונד – במידה וחלק מהבדיקה שלכם מצריך שימוש בקטעי סאונד, אל תפעילו ללא ידיעת המשתמש, כאשר מראש יש לכוון את העוצמה על נמוכה ככל הניתן ולהגבירה בהדרגתיות בהתאם לריגישות המשתתף.
  • התקדמות הבדיקה – בזמן הבדיקה עצמה, יתכן ונתקל בחלקים כלשהם שאינו מונגשים או מותאמים למשתתף הספציפי שמולנו. במקרה כזה יכולים לקרות כמה מצבים: תחושת אכזבה, תסכול, תחושת אי מסוגלות של המשתתף, עיכוב זמני הבדיקה בנסיון לאיתור פתרון, התערבות של אדם נוכח בחדר שאינו המשתתף, ואף עצירה מוחלטת של הבדיקה.
    את כל המצבים האלו אנחנו לא רוצים, בשום מצב, שיקרו לנו בזמן הבדיקה.
    כדי לאפשר לדלג על המכשולים האלו ללא הפסקת הבדיקה, אנו נציין מראש בפני המשתתף שיתכן ובמהלך הבדיקה נראה שיש לנו מספיק מידע, נבקש ממנו להמשיך הלאה לשלב הבדיקה הבא.
    כך במידה ואנו מזהים בעיית נגישות במוצר שלנו נאמר למשתתף "תודה, קיבלתי מספיק מידע על הרכיב הזה, בוא נמשיך לרכיב הבא".

עלינו לזכור, נגישות היא חלק בלתי נפרד משמישות, וכדי שמוצרים באמת יהיו נגישים הם חייבים להיות עם חוויית שימוש טובה.
כולנו שונים, לכל אדם יש צרכים שונים, העדפות שונות, קשיים שונים, ומאפיינים שונים, לייצר מוצר שמותאם לכולם בצורה שווה זו משימה לא פשוטה, וכמעט בלתי אפשרית.
אבל כדי להגיע להתוצאות הטובות ביותר אנחנו חייבים להפגש ולהכיר את קהל היעד שלנו.

 

יש לך שאלות על התהליך שלנו ? רוצה לקבל הצעת מחיר ? אפשר להתחיל בשיחת טלפון או פגישה

כן! בואו נדבר