בלוג

כי יש לנו מה לספר לכם...

מהו עומס קוגניטיבי וכיצד הוא משפיע על המפגש של המוצר שלנו עם המשתמש?

לפניי מספר שנים התבקשנו על ידי חברת סטארטאפ מצליחה לעזור באפיון ועיצוב של מערכת חדשה שבפיתוח. מטרת המערכת הייתה לשפר את יכולות הזיכרון, הקשב, התגובה והקוגניציה של אוכלוסיית הגיל השלישי.

לצורך מתן מענה ראוי לפרויקט פתחנו תחילה במחקר מקדים שמטרתו הייתה ללמוד את יכולות עיבוד המידע של המשתמש הממוצע, ובהמשך לכך את היכולות של האוכלוסייה המבוגרת יותר לעיבוד המידע, זאת בהנחה שככל שהגיל עולה, היכולת הקוגניטיבית יורדת.

מן המחקר למדנו רבות, לרבות העובדה החשובה, כי החלק במוח שלנו האחראי על עיבוד המידע, ואשר שולט בכל דבר שאנו עושים במונחי למידה, יכול לעבד כ 5-6 יחידות מידע בבת אחת, וכי המידע העולה לנו כחלק מזיכרון העבודה נשאר לזמן קצר של כעשר שניות בלבד. חשוב לציין כי נתונים אלו נוגעים כמובן למשתמש הממוצע, ולא לאוכלוסיית הגיל השלישי. באוכלוסיה זו המספרים אף יותר נמוכים.

לכן, המסקנה שלנו, והגישה לפרויקט כולו, הייתה כי לזיכרון העבודה שלנו יש קיבולת קטנה, ומשך קצר בו המידע נשאר בתחום המודע. ולכן, מטרתנו הראשית היא להוריד את העומס הקוגניטיבי על המשתמש. בכך ניגשנו לאפיון הפרויקט, ולאחד מהאתגרים הגדולים שעמדנו בהם בתור אנשי מקצוע ותיקים בתחום חווית המשתמש, עד לסיומו המוצלח של הפרויקט והשקת המוצר.

ככל שהגיל עולה, היכולת הקוגניטיבית יורדת

על מנת להקל על עבודתכם, נרצה להביא במאמר זה מהידע שלמדנו בפרויקט, ומפרויקטים נוספים, ולהסביר אודות המושג עומס קונטיבי, איך הוא נוצר, היתרונות והחסרונות שבו, וכמובן לתת לכם מידע ועצות על דרכים אפקטיביות להפחיתו, ולא רק לאוכלוסיית הגיל השלישי, אלא לכלל בהם אתם נדרשים לתכנן את ארכיטקטורת המידע, ולכל סוגי המשתמשים בהם אתם נתקלים.

איך המידע עובר מהזיכרון לפעולה ממשית של המשתמש

נתחיל בכך שבניגוד לזיכרון העבודה, הזיכרון לטווח ארוך הוא בעל קיבולת בלתי מוגבלת. כמו כן, המידע בזיכרון לטווח ארוךמאוחסן בסכמות קוגניטיביות המאפשרות למוחו של האדם לארגן כמויות גדולות של מידע, ולחלקו באופן יעיל (סכמות). בשעת הצורך, הסכמה יודעת לשלב את האלמנטים השונים של המידע מהזיכרון שלנו, לתוך אלמנט אחד מתאים בעל תפקיד ספציפי.

חשוב לציין שהאינטראקציה בין זיכרון העבודה לטווח הקצר, לבין הזיכרון לטווח ארוך היא דו כיוונית, ועובדת כך. אנחנו בונים סכמות חדשות על ידי זיכרון העבודה, זאת על מנת שיוכלו להשתלב כידע קיים בזיכרון לטווח הארוך, ולהיפך, הידע הקיים משתלב בתוך זיכרון העבודה כדי לעזור לנו להבין את הממשק. לצורך העניין, אם הזיכרון שלנו לא היה עובד בצורה כזו, אז בעצם כל חוויה שהיינו עוברים הייתה נחשבת בשבילנו לחדשה, כולל פעולות אותן אנו מבצעים בכל יום.

מה גורם לעומס רב מדי על זיכרון העבודה?

מה גורם לעומס רב מדי על זיכרון העבודה? סיבה אחת היא שלפעמים מגיע שפע של מידע, יותר ממה שאדם רגיל יכול לעבד. אך עומס קוגניטיבי גבוה מושפע גם על ידי מספר האלמנטים העולים בזיכרון העבודה, מכיוון שהם מבצעים אינטראקציה זה עם זה. לעתים קרובות, למידה מורכבת מבוססת על אינטראקציה של מספר אלמנטים המעובדים בו זמנית. לדוגמה, רכיבה על אופניים מחייבת אותנו ללמוד כיצד מספר אלמנטים מבצעים אינטראקציה בו זמנית, כגון לחיצה על הבלם, סיבוב הכידון, נהיגה על כביש רטוב וכדומה.

זה נכון שברוב המקרים למידה כרוכה במאמץ מסוים, וזאת במיוחד כאשר אנו מנסים ללמוד נושא מורכב מהרגיל, או לבצע משימות מורכבות יותר. בשל כך, אנחנו כמאפיינים צריכים להיזהר מיצירת עומס קוגניטיבי נקודתי, ולהתייחס לסכום הכולל של הפעילות המנטלית המוטלת על זיכרון העבודה של המשתמש ברגע נתון.

חשוב לציין כי לא כל עומס קוגניטיבי הוא רע. אך קיימת בעיה כאשר העומס עולה על הקיבולת של המשתמש שמטפל בו. כך למשל, מה שיוצר עומס במוחו של משתמש מתחיל, לאו דווקא יעמיס על מוחו של משתמש מומחה. אם העומס המוטל יאפשר בניית סכמות חדשות ומיכון שלהן, אזי יהיו השפעות חיוביות על הלמידה, ועומס קוגניטיבי חיובי.

עומס קוגניטיבי גבוה מושפע גם על ידי מספר האלמנטים העולים בזיכרון העבודה, מכיוון שהם מבצעים אינטראקציה זה עם זה

הפחתת העומס הקוגניטיבי

המטרות העיקרית שלנו כמומחים בתחום חווית המשתמש הינה לאפיין ולעצב את המערכות שלנו בהתחשבות מלאה בעומס הקוגניטיבי שנוצר תוך כדי לימוד ותפעול שוטף של הממשק, וכן לייעל את יצירת הסכמות בזיכרון לטווח ארוך ולגרום להן להיות מופעלות על ידי המשתמש באופן אוטומטי ותת הכרתי. להלן מספר עצות למזעור העומס הקוגניטיבי:

1. תעדוף המידע ומיקומו - אחד הכלים האפקטיביים להורדת העומס הקוגניטיבי על המשתמש הוא תעדוף של המידע והחלטה על מיקומו. על מנת שהמשתמש יוכל לנתח במהירות את הממשק שלנו, עלינו לאפשר לו לחלץ ולעבד מידע באמצעות גירויים חזותיים, בצורה מהימנה ומהירה. על מנת לאפשר זאת עלינו לתעדף את המידע, ולפרוס אותו בצורה הטובה ביותר. שימוש בכלי זה מאפשר לנו להפחית את עומס המידע על המסך, ולפרוס את המידע בצורה ידידותית למשתמש, לדוגמא על ידי פריסות מוכרות כגון תבנית ה Z הפופולארית על ידי משתמשים בכל העולם, בה תנועת העיניים תסרוק את המסך משמאל לימין, ואז תרד באלכסון למטה ושוב ימינה. אם אינכם בטוחים במיקום ותעדוף הרכיבים, תוכלו לבצע מחקר פשוט על ידי שימוש בסריקת תנועת העכבר של המשתמשים שלכם ויצירת "מפות חום" (Heat Maps) בהן תקבלו מידע מהימן אותו אופן סריקת המידע על ידי המשתמש, ולפי זאת, למקם את המידע לפי סדר חשיבותו.

2. הימנעות מעומס חזותי - כאשר המשתמש מבצע אינטראקציה עם הממשק שלנו, עליו ללמוד מספר לא קטן של משימות. לכן על מנת שלא ליצור למשתמש עומס קוגניטיבי, ובכך לאפשר לו לעבד מידע באופן יעיל וחסכני ללא שימוש במשאבים יקרים‏. אם נחפש בכל פעולה ופעולה איך להקל על המשתמש, ניצור מערכת ידידותית ופשוטה לתפעול.

לשם כך, עלינו לתכנן רצפי אינטראקציה מיוחדים בין המשתמש לממשק, על מנת לספק למשתמש את כל המידע שהוא צריך לצורך פעולה ספציפית במסך אחד, ובמינימום פעולות. אפשרות נוספת הינה להימנע מאמצעים חזותיים מיותרים כגון קישורים, תמונות, עומס בתכנים וכדומה.

3. שמירה על דפוסי עיצוב מוכרים - אחת מתופעות הלוואי שנוצרו בשנים האחרונות בכל עולם האינטרנט, הינה כי ישנם הרבה אתרים דומים. ישנם לא מעט יתרונות, אך גם לא מעט חסרונות בדבר, אך במקרה זה אנו מסתכלים על היתרונות שבתופעה. כפי שציינתי קודם, מראה דומה הוא לא בהכרח דבר רע. זאת מכיוון שאנחנו כבר שינינו את הדרך בה אנו צורכים מידע באינטרנט, מה שהביא ללא מעט תבניות עיצוב דומות. תבניות עיצוב אלו הבשילו ולכן, יש מעט מאוד חדשנות בתקופה האחרונה כשמדובר בדפוסי עיצוב ממשק משתמש. במילים אחרות, המשתמשים הם עדיין אותם המשתמשים, וצריכים לתפקד ככאלו. אין שום סיבה אמיתית להמציא את הגלגל מחדש. דפוסי ממשק משתמש חייבים להנחות את המשתמשים דרך חוויה מוכרת וחלקה. שימוש בדפוסים מוכרים יאפשר לנו להפחית את העומס הקוגניטיבי בכך שנציג למשתמש ממשק "מוכר" מחוויות אחרות אותן חווה, ובכך להקטין את הפער בין הידע הקיים שלו, לבין הידע אותו הוא צריך לרכוש.

לסיכום

אם נקדיש בשלב האפיון את תשומת הלב שלנו בנוגע לפעולות המשתמשים, מתי אנו דורשים מהם לקרוא טקסט, לזכור מידע, או לקבל החלטה. ובמקביל לחפש חלופה ידידותית יותר לכל פעולה, נוכל לפנות את משאבי המשתמש לפעולות החיוניות ביותר.

בהצלחה

יש לך שאלות על התהליך שלנו ? רוצה לקבל הצעת מחיר ? אפשר להתחיל בשיחת טלפון או פגישה

כן! בואו נדבר